מערכת ספיגה תת קרקעית

צינור לניקוז מים

תפקיד מערכת ספיגה תת-קרקעית

מאמר זה יעסוק במערכות ספיגה תת-קרקעיות, תפקידה, שיטות ביצוע וביצוע נכון, כשמה כן היא ותפקידה לאסוף את מי הגשמים המצטברים סביב המרתף (מבנה תת קרקעי) אל בורות ספיגה או אל בריכה ייעודית לכך על מנת להקטין למינימום האפשרי את מגע המים עם דפנות רצפת המבנה הקרקעי.

חשוב לדעת שמערכת זו הכרחית וחובה לביצוע במבנים תת קרקעיים והיא חלק בלתי נפרד מהצלחת איטום מבנה.

מחשבה תחילה

 שלב התכנון הכרחי בכל מערכות הבית על מנת לקבל מקסימום תוצאות במינימום תקלות כך גם במערכת הספיגה התת קרקעית. כבר בשלב התכניות רצוי עד כדי חובה לבצע קידוח ניסיון לקרקע בה המבנה הולך להיבנות מ 2 סיבות :

  1. כדי לקבל תוכניות ביסוס קונסטרוקציה (על ידי המהנדס קונסטרוקטור) מתאימות לשטח המדובר.
  2. הניסיון יקבע את אופי הקרקע שעל פיו נתכנן את מערכת הספיגה המתאימה.

בקידוח הניסיון אנו נקבל את סוג הקרקע מפני הקרקע העליונים ועד לתחתית תהום בקידוח של כ 12-16 מ' (תלוי בדרישות יועץ הקרקע) ובד"כ השאיפה היא לקדוח עד להגעה לחול ים "חול זהב".

שיכבת החול היא סטטית ומחלחלת ולכן השאיפה היא להגיע אליה שיש בידינו דוח קרקע מיועץ קרקע אזי ההפתעות תוך כדי עבודה בשטח יהיו מינימליות.

ישנן שתי אפשרויות למערכת ספיגה קרקעית

  • מערכת ספיגה בשטח עם קידוחים המגיעים לחול – ניקוז המים אל בורות ספיגה
  • מערכת ספיגה שהקידוח לא מגיע לחול – ניקוז המים ע"י בריכה מלאכותית ומשאבה

אפשרות ראשונה - מערכת ספיגה בשטח עם קידוחים המגיעים לחול

בקרקע מעין זו יש לתכנן את מיקומי הקידוחים של בורות ספיגה כבר בזמן קידוחי כלונסאות בהתחשבות של מיקום נכון וחלוקה נכונה של שטח הספיגה. המיקום חייב להיות מתוכנן בכדי שלא תהיה "התנגשות" או קירבה לקידוח כלונסאות כדי לא לגרום לקריסה והחלשת הכלונסאות.

חלוקת מיקום בורות הספיגה צריך להיעשות בהתחשבות שכל בור יתפוס מקסימום שטח לספיגה, ובמרחקים נכונים בין בור לבור כך שהספיגה תהיה יעילה.

מה המיקום הנכון ?

  1.  בורות לספיגה היקפית – בורות ספיגה למערכת היקפית סביב המבנה התת קרקעי יהיו ממוקמים במרחק של עד כ 50 ס"מ מדופן הקיר (הקרבה אל הקיר משמעותית מאוד לאפקטיביות הבור), ראש הבור יהיה במפלס של גובה רצפה במינוס של בערך 20 – 30 סנטימטר לפחות, רצוי לבצע לפחות בור אחד בכל דופן של המבנה ושלא יעלה על מרחקים של 10-15 מטר בין בור לבור.
  2. בורות ספיגה מתחת לרצפה – בורות ספיגה הנעשים תחת הרצפה יהיו במרחקים שכל בור יקלוט בין 40 – 50 מ"ר ולא יהיה קרוב לכלונסאות.
  3.  בור ספיגה לחצר אנגלית – לחצרות אנגליות בעלות רצפה בתחתית החצר האנגלית חובה לבצע בור ספיגה אחד לפחות, במיקום הבור יש להתחשב במערכות שונות אם ויש בנוסף אליו. הבור יהיה במרחק של מינימום בין 30 ל-40 סנטימטר מקירות, בראש הבור יש לבצע את הסעמת בקצה העליון עם טבעת בטון מתאימה בהתאם לקוטר הבור.

מומלץ בנוסף להכין בבורות של חצרות אנגליות הכנה למשאבה טבולה במידת הצורך (הכנת חשמל, תשתית אופן הוצאת מים החוצה ע"י משאבה) בהכנה תהיה אופציה עתידית במידה והבורות יסתמו, עלויות מזעריות בזמן הבניה יחסכו המון כסף לעתיד.

ביצוע נכון למערכת הספיגה

קידוח הבור יהיה בקוטר של כ 50-60 אינצ', הבור יקדח עד להגעה לחול נקי, "חול זהב". כלל ברזל – בור ניקוז שנקדח ולא הגיע בתחתיתו לחול, כאילו לא קיים !!!. בגמר הקידוח, ישנן שתי אפשרויות :

  1. השחלת בד גיאוטרני תפור– כשחול (מגיע מוכן ע"י הספק באורכים לפי הזמנה) עד לתחתית הבור, נדרש שיגיע לפחות 50 ס"מ מעל קצה הקידוח העליון, לאחר השחלת השרוול אל תוך הבור, יש למלא את כל חלל הבור.
  2. השחלת צינור קשיח – הניקרא פלג – מסוג קלפלקס, זהו צינור ייעודי, המחליף את האופציה הקודמת של שרוול הבד, זהו צינור קשיח בקוטר המתאים לקידוח, המשוריין בסליל מתכת בתוכו (מונע את קריסת הבור) ומנוקד בחורים לכל אורכו בכל היקפו, הצינור עטוף בבד גיאוטרני במעטפת החיצונית שלו, עלויותיו יקרות במקצת מאופציות אחרות אך מומלץ מאוד.

הערה – חובה לבצע את מילוי הבור מיד לאחר קדיחתו ולא משנה אם בחרתם בבד גיאוטרני או בצינור קשיח, חשוב מבחינה טכנית שהבור לא יקרוס ומבחינה בטיחותית, מאחר וכל בור פתוח הוא סיכון בטיחותי..

ביצוע הבורות נעשה בזמן הקידוחים הראשונים של העלייה אל הקרקע (קידוחי הקלונסאות) ועד להשלמת מערכת הספיגה, שזה לאחר איטום לפני מילוי אדמה חוזרת, בכל תקופה זו יש לשמור על ניקיון ראשי הבורות ושלמותם.

שלב ההמשך למערכת הספיגה יתבצע בסיום האיטום של קירות המרתף, לפני מילוי אדמה חוזרת לכיסוי הבור. בשלב זה אנו סוגרים במעגל את מערכת הספיגה מבור לבור ספיגה

אך סוגרים ?

שלב ראשוני יש ליישר את השטח סביב קירות המרתף במקסימום האפשרי ואם ניתן בשיפוע מתון מבור אל בור אזי עדיף, הרווח מכך הוא ספיגה מהירה יותר, לאחר מכן פורסים "בד גיאוטרני" (מגיע בגליל של רוחב 2 מ' על 50 מ') על האדמה, פרוס לרוחבו מבור אל בור, במרכז הבד ממלאים חצץ 7 (חלוקי נחל) ברוחב של 40-50 ס"מ, בגובה של כ 20 ס"מ.

לאחר מכן פורסים את הצינור השרשורי להתחברות מבור ספיגה אל בור ספיגה, ממשיכים למלא ולכסות את הצינור השרשורי עד כיסוי מלא של הצינור, עטיפה מלאה של הצינור מכל כיוון בחצץ 7, בסיום סוגרים את הבד הגיאוטרני על כל החצץ והצינור.

עכשיו אנו מוכנים למילוי האדמה החוזרת.

הערה – לחברת פלג ישנה מערכת מובנית ומוכנה לביצוע – פריסה בלבד.

מהי אדמה חוזרת ?

בנקודה זאת חשוב להבין שישנה דיעה רווחת בין בעלי המקצוע השונים שמומלץ למלא את חלל הבור החסר באדמה חולית סופגת, טעות ! טעות !! טעות !!!.

כלל יסודי במילוי אדמה חוזרת לבור של מרתף – מבנה תת קרקעי, להחזיר את האדמה הטבעית שהוצאה בחפירת הבור וכמובן להשתדל מהחפירה התחתונה שכן האדמה הזו נקייה יותר, למעט החצי מטר הראשון (על מערכת הספיגה הפרוסה מסביב) שניתן למלא באדמה חולית סופגת, ובכך נשמור ונאריך את חיי המערכת ספיגה הקרקעית.

למה האדמה הטבעית חוזרת ?

ההסבר לכך פשוט, ברגע שאנו ממלאים חזרה את האדמה הטבעית, ההידוק בכל שכבות המילוי מהתחתית ועד לגובה הסופי, יהיה שווה לאורך כל גובה המילוי וכך גם הספיגה העתידית של מי הגשם, החלחול באדמה יהיה שווה לאורך כל הדרך.

אם נמלא לחלופין אדמה קלה (חולית) על אדמה כבדה שאינה סופגת, אזי ניצור סביב המבנה בריכה של מים שהסיכוי שהמים ימצאו את דרכם אל המבנה גבוה ביותר. המילוי צריך להתבצע בשכבות של כ 0.5 ס"מ בכל שכבה והידוק בין שכבה לשכבה, עד להגעה אל המפלס העליון של המילוי הסופי.

אפשרות שניה - מערכת ספיגה שהקידוח לא מגיע לחול

קיבלנו "דוח קרקע" מיועץ הקרקע ובכל אורך הקידוח אין חול ! מה עושים  ? ?

במקרים כאלו שאין חול בקרקע מיועדת לבנייה לכל אורך הקידוח, אנו נחליף את בורות (הקידוח) החילחול במערכת מלאכותית

אך נעשה זאת ?

כל שלבי הביצוע למערכת הספיגה ישארו כמו שהם, למעט כך שלא נבצע את קידוחי הבורות, ולחלופין, לאחר ביצוע איטום הקירות ניבחר מקום "לשתילת" בריכת ביוב בקירבת מקום אל קירות המרתף, (עדיפות לבריכה פלסטיק), יש לבחור מקום בהיתחשבות כך שהמיקום לא יפריע למערכות הנוספות האמורות להיות בקרקע סביב המבנה, יש לבחור את המיקום כך שתהיה גישה עתידית אליו לתחזוקה שוטפת.

הבריכה השתולה הנ"ל חייבת להיות במינוס של כאחד מטר מפני גובה המרתף, יש להכין חיבור חשמל אל הבריכה למשאבה טבולה וכמובן יציאת מים מהמשאבה החוצה אל החצר המתנקזת החוצה של השצ"פ (בתהליך זה יש להתייעץ לתכנון וביצוע עם קבלן האינסטלציה).